מזונות אזרחיים ומשקמים

מה עושים במקרה של עיכוב חלוקת רכוש עד להסדרת הגט? במאמר יובאו חלק מהדרכים היצירתיות שיש לטפל במקרים כגון אלו בהליכי גירושין וקביעת חלוקת רכוש

מזונות "אזרחיים"  או מזונות "שיקומיים" – כללי הזכאות

באופן עקרוני, כאשר מדובר בבני זוג יהודים הנשואים לפי ההלכה היהודית ("כדת משה וישראל"), חובתו של הגבר לזון את האישה מגיעה לקיצה עם הסדרת הגט. יצוין כי בעידן הנוכחי, נוטים בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות אישה במשורה ובצמצום, במטרה שלא לגרום לאישה להישאר נשואה "על הנייר" (ולדחות קבלת הגט מהבעל) רק כדי להמשיך ולקבל מזונות.

מה עושים במקרה של עיכוב חלוקת רכוש עד להסדרת הגט?

מתעוררת השאלה- מה קורה כאשר בין מועד הסדרת הגט לבין מועד חלוקת הרכוש המשותף חולפת תקופה ארוכה ולאישה אין די לצרכיה? במקרים מסוימים מצאו בתי המשפט לענייני משפחה דרכים יצירתיות לחייב בני זוג לתשלומים נוספים לבנות הזוג, במקרים בהם האישה (בד"כ במקרים בהם מדובר בבת זוג מבוגרת, חסרת מקצוע אשר לא עבדה מעולם כי הקדישה את כל כולה לטיפוח הבית והמשפחה) אכן נזקקת לסיוע שוטף גם לאחר הגט, וכן במקרים בהם בין מועד הגט למועד חלוקת הרכוש בפועל, חולפת תקופה משמעותית בה האישה אינה יכולה לממש רכוש למחייתה מצד אחד, אבל לכל המעורבים ברור שבסופו של יום היא זכאית לקבלת כספים ונכסים, מצד שני.

במקרים אחרים- מצליחה האישה להוכיח כי הבעל הבטיח לה במפורש כי ידאג לה "עד אחרית ימיה". נטל ההוכחה כמובן כבד ביותר, אך אם האישה הצליחה להוכיח זאת- תקבל "מעין מזונות" בהתאם להבטחה.

פסק הדין המנחה בסוגייה הינו בע"מ 3152/14 (פורסם בנובמבר 2015) שם פסק בית המשפט העליון בדעת רוב, כי במקרים בהם מדובר באישה מבוגרת שלא עבדה, שאין לה מקורות פרנסה חילופיים למשכורת שנהג הבעל להכניס, ובגילה או מצבה סיכוייה למצוא עבודה קלושים, וגם הרכוש בין הצדדים טרם חולק- יורה בית המשפט על תשלום מזונות אזרחיים.

בין שלל הפתרונות היצירתיים ניתן למנות- חיוב הבעל לבצע תשלום חד פעמי או תשלומים תקופתיים, בתנאי שכאשר יאוזן הרכוש בין הצדדים- הכספים הללו יקוזזו מחלקה של האישה (אשר קיבלה הכספים "על חשבון" זכויותיה ברכוש המשותף). חשוב לציין כי תשלומים אלה לא יוגדרו כ"מזונות אישה" כאשר מדובר בבני זוג יהודים, שכן, כאמור, על פי ההלכה היהודית, חובת תשלום מזונות אישה נפסקת עם הסדרת הגט.

חשוב להדגיש כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעיתים גם לקצוב את פרק הזמן לתשלום המזונות האזרחיים ולהורות על הפסקת תשלומם אם התרשם כי האישה הינה "סרבנית גט" מטעמים כלכליים של המשך תשלום מזונות, וזאת אף בטרם בית הדין הרבני קבע זאת או חייב את האישה בקבלת גט.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

אהבתם? שתפו את המאמר

לקריאת מאמרים נוספים בנושא:
דילוג לתוכן