מה קורה כשיש דירה משותפת של בני זוג בהליכי גירושין?
אצל חלק גדול מהזוגות הנישאים, מהווה רכישת דירה משותפת, אירוע מכונן והדירה מהווה הנכס העיקרי של בני הזוג. במקרים רבים בני הזוג מביאים עימם הון ראשוני (שחסכו או שקיבלו מהוריהם), משלימים את יתרת המחיר באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא המשולמת בתקופת הנישואין והדירה המשותפת נרשמת על שמם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) בחלקים שווים. מצב מעין זה מאפשר פירוק שיתוף פשוט יחסית בדירה, שכן הדירה תימכר, ההלוואה המובטחת במשכנתא תוחזר לבנק והיתרה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.
אולם מה הדין כאשר דירת מגורים נרכשה על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין, נשארה רשומה על שמו בלבד גם לאחר הנישואין, ושימשה למגורי המשפחה- בני הזוג והילדים?
האם גם דירה כזו תיחשב כרכוש משותף של הצדדים בעת גירושין?
התשובה מורכבת, שכן מצד אחד- הרישום בטאבו מחייב וגם רכישת נכס לפני הנישואין מוציאה את הנכס, לכאורה, מכלל הנכסים המשותפים. אולם, הפסיקה הכירה בעשרות השנים האחרונות, כי דירה אשר שימשה למגורי הצדדים וילדיהם, יכולה להיחשב, במקרים רבים, כרכוש משותף, מכוח חזקת "שיתוף ספציפי" זאת כאשר, בין היתר, מדובר בשנות נישואין רבות, כאשר לצדדים ילדים משותפים, כאשר במהלך הנישואין ביצעו הצדדים השקעות או שיפוצים משמעותיים בדירת המגורים, כאשר הצדדים שילמו משכנתא על הדירה בתקופת הנישואין, או כאשר הבעלים של דירת המגורים הביע באופן ברור את כוונתו או הבטחתו ועמדתו כי הדירה מהווה נכס משותף של שני הצדדים.
הפרשנות המשפטית למצבים אלה הינה כי בני הזוג הסכימו (גם אם לא בכתב, אלא על ידי התנהגותם בפועל לאורך השנים) כי דירת המגורים הינה נכס משותף השייך לשניהם, זאת למרות אופן רישום הזכויות בטאבו.
ומה הדין כאשר רק אחד מבני הזוג קיבל מהוריו כספים אשר שימשו כחלק מההון הראשוני לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, עליה המשיכו בני הזוג לשלם משכנתא עד לגירושיהם – האם ההורים יכולים לתבוע הכספים לנוכח גירושי הצדדים?
ככלל, הפסיקה רואה כספים אשר ניתנו מהורה לילדו, כמתנה, אלא אם כן נערך בין הצדדים הסכם הלוואה המגדיר בבירור את הסכום ואת מועד הפירעון.
ככל שמדובר בכספים שנתקבלו מההורים ושימשו לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, ובאם הדירה נרשמה על שם שני הצדדים, והם גם שילמו משכנתא בתקופת הנישואין, ייחשבו הכספים שהגיעו מההורים כמתמזגים ונטמעים עם כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, ולכן- הסיכוי שההורים שהעמידו את המתנה, יקבלו את כספם חזרה, קלוש ביותר.
הדרך היחידה למנוע תוצאה זו, הינה על ידי עריכת הסכם הלוואה מפורש עם ההורים, או עריכת הסכם ממון בין בני הזוג, לפיו בכל מקרה של גירושין, יקבל בן הזוג ש"הביא מהבית" כספים העודפים על הכספים שהביא בן הזוג האחר (ממקורותיו או כמתנה מההורים), את ה"סכום העודף" מתוך תקבולי מכירת הדירה המשותפת.
