חלוקת רכוש בגירושין

רכוש משותף וחלוקת רכוש בהליכי גירושין

האם דירת מגורים אשר נרכשה על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין ונשארה רשומה על שמו בלבד גם לאחר הנישואין, תיחשב כרכוש משותף של הצדדים בעת גירושין?

התשובה מורכבת, שכן מצד אחד- הרישום בטאבו מחייב וגם רכישת נכס לפני הנישואין מוציאה את הנכס, לכאורה, מכלל הנכסים המשותפים. אולם, הפסיקה הכירה בעשרות השנים האחרונות, כי דירה אשר שימשה למגורי הצדדים וילדיהם, יכולה להיחשב, במקרים רבים, כרכוש משותף, מכוח חזקת "שיתוף ספציפי" זאת כאשר, בין היתר, מדובר בשנות נישואין רבות, כאשר לצדדים ילדים משותפים, כאשר במהלך הנישואין ביצעו הצדדים השקעות או שיפוצים משמעותיים בדירת המגורים, כאשר הצדדים שילמו משכנתא על הדירה בתקופת הנישואין, או כאשר הבעלים של דירת המגורים הביע באופן ברור את כוונתו או הבטחתו  ועמדתו כי הדירה מהווה נכס משותף של שני הצדדים.

הפרשנות המשפטית למצבים אלה הינה כי בני הזוג הסכימו (גם אם לא בכתב, אלא על ידי התנהגותם בפועל לאורך השנים) כי דירת המגורים הינה נכס משותף השייך לשניהם, זאת למרות אופן רישום הזכויות בטאבו.

חשוב לציין כי ההלכות הרואות בדירת מגורים (גם אם במהותה הינה נכס חיצוני) נכס משותף מכוח הלכת "השיתוף הספציפי",  אינן חלות, בדרך כלל, על עסק חיצוני לנישואין. כאשר מדובר בעסק שהקים אחד הצדדים טרם הנישואין או ירש תוך כדי הנישואין, המצב הפוך לדירת מגורים- בתי המשפט ייראו בעסק מסוג זה  בדרך כלל נכס נפרד, "חיצוני". על הטוען לשיתוף בנכס עסקי כזה מוטל נטל הוכחה כבד- עבודה בפועל בנכס המשותף, השקעת משאבים ביתיים (כגון חסכונות המשפחה לאחר הנישואין) בעסק המשותף, או הבטחות והתחייבויות מפורשות בעניין השיתוף בעסק.

יחד עם זאת, ככל שהעסק השביח ושוויו עלה בתקופת הנישואין, ועקב עבודתו ומאמציו של בן הזוג המנהל את העסק, ייראו את חלק ההשבחה כנכס משותף.

שווי ההשבחה נקבע על ידי מומחה ( רואה חשבון או כלכלן) המתמנה על ידי בית המשפט.

תביעת כספי הורים במסגרת הליכי גירושין

אחד מבני הזוג קיבל מהוריו, לאחר הנישואין, כספים אשר שימשו כחלק מההון הראשוני לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, עליה המשיכו בני הזוג לשלם משכנתא עד לגירושיהם – האם ההורים יכולים לתבוע הכספים לנוכח גירושי הצדדים?

ככלל, הפסיקה רואה כספים אשר ניתנו מהורה לילדו, כמתנה, אלא אם כן נערך בין הצדדים  הסכם הלוואה המגדיר בבירור את הסכום ואת מועד הפירעון.

ככל שמדובר בכספים שנתקבלו מההורים ושימשו לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, ובאם הדירה גם נרשמה על שם שני הצדדים, והם גם שילמו משכנתא בתקופת הנישואין, ייחשבו הכספים שהגיעו מההורים כמתמזגים ונטמעים עם כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, ולכן- הסיכוי שההורים שהעמידו את המתנה, יקבלו את כספם חזרה, קלוש ביותר.

הדרך היחידה למנוע תוצאה זו, הינה על ידי עריכת הסכם הלוואה מפורש עם ההורים, או עריכת הסכם ממון בין בני הזוג, לפיו בכל מקרה של גירושין, יקבל בן הזוג ש"הביא מהבית" כספים (ממקורותיו או כמתנה מההורים) אלה מתוך תקבולי מכירת הדירה המשותפת.

מה משמעות הביטוי "הסדר איזון משאבים" ולמי הוא רלבנטי?

הסדר איזון משאבים רלבנטי לבני זוג נשואים (אינו חל על ידועים בציבור), אשר נישואיהם נערכו החל מ-1/1/1974 ואילך.

לפי ההסדר, בעת פקיעת הנישואין בגין גירושין או פטירה, נערכת התחשבנות כספית בין הצדדים, במטרה לאזן (להביא לשוויון) הנכסים הרשומים על שם כל אחד מהצדדים, כך שלכל אחד מהצדדים תהיה מחצית משווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. הנכסים אינם נחשבים כמשותפים (כגון בחזקת השיתוף), אלא כל נכס שנצבר בתקופת הנישואין ורשום על שם מי מבני הזוג נחשב בבעלותו, אולם יש לאזן (להשוות) את השווי הנכסי של בני הזוג. גם בהסדר איזון המשאבים, נכסים חיצוניים (מלפני הנישואין, מתנות או ירושות) לא ייחשבו כחלק מהנכסים אשר מאזנים את שווים. גם הסדר זה כפוף להסכם ממון, באם נערך על ידי בני הזוג.