חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין

במסגרת הליכי גירושין ישנם מחלוקות ונושאים שונים חשובים וביניהם נושא חלוקת הרכוש בגירושין, עורכת דין יעל בן פורת מלווה זוגות ובני משפחה בהליכי גירושין ובענייני חלוקת רכוש בגירושין.

חלוקת רכוש בגירושין

רכוש משותף וחלוקת רכוש בהליכי גירושין

האם דירת מגורים אשר נרכשה על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין ונשארה רשומה על שמו בלבד גם לאחר הנישואין, תיחשב כרכוש משותף של הצדדים בעת גירושין?

התשובה מורכבת, שכן מצד אחד- הרישום בטאבו מחייב וגם רכישת נכס לפני הנישואין מוציאה את הנכס, לכאורה, מכלל הנכסים המשותפים. אולם, הפסיקה הכירה בעשרות השנים האחרונות, כי דירה אשר שימשה למגורי הצדדים וילדיהם, יכולה להיחשב, במקרים רבים, כרכוש משותף, מכוח חזקת "שיתוף ספציפי" זאת כאשר, בין היתר, מדובר בשנות נישואין רבות, כאשר לצדדים ילדים משותפים, כאשר במהלך הנישואין ביצעו הצדדים השקעות או שיפוצים משמעותיים בדירת המגורים, כאשר הצדדים שילמו משכנתא על הדירה בתקופת הנישואין, או כאשר הבעלים של דירת המגורים הביע באופן ברור את כוונתו או הבטחתו  ועמדתו כי הדירה מהווה נכס משותף של שני הצדדים.

הפרשנות המשפטית למצבים אלה הינה כי בני הזוג הסכימו (גם אם לא בכתב, אלא על ידי התנהגותם בפועל לאורך השנים) כי דירת המגורים הינה נכס משותף השייך לשניהם, זאת למרות אופן רישום הזכויות בטאבו.

חשוב לציין כי ההלכות הרואות בדירת מגורים (גם אם במהותה הינה נכס חיצוני) נכס משותף מכוח הלכת "השיתוף הספציפי",  אינן חלות, בדרך כלל, על עסק חיצוני לנישואין. כאשר מדובר בעסק שהקים אחד הצדדים טרם הנישואין או ירש תוך כדי הנישואין, המצב הפוך לדירת מגורים- בתי המשפט ייראו בעסק מסוג זה  בדרך כלל נכס נפרד, "חיצוני". על הטוען לשיתוף בנכס עסקי כזה מוטל נטל הוכחה כבד- עבודה בפועל בנכס המשותף, השקעת משאבים ביתיים (כגון חסכונות המשפחה לאחר הנישואין) בעסק המשותף, או הבטחות והתחייבויות מפורשות בעניין השיתוף בעסק.

יחד עם זאת, ככל שהעסק השביח ושוויו עלה בתקופת הנישואין, ועקב עבודתו ומאמציו של בן הזוג המנהל את העסק, ייראו את חלק ההשבחה כנכס משותף.

שווי ההשבחה נקבע על ידי מומחה ( רואה חשבון או כלכלן) המתמנה על ידי בית המשפט.

תביעת כספי הורים במסגרת הליכי גירושין

אחד מבני הזוג קיבל מהוריו, לאחר הנישואין, כספים אשר שימשו כחלק מההון הראשוני לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, עליה המשיכו בני הזוג לשלם משכנתא עד לגירושיהם – האם ההורים יכולים לתבוע הכספים לנוכח גירושי הצדדים?

ככלל, הפסיקה רואה כספים אשר ניתנו מהורה לילדו, כמתנה, אלא אם כן נערך בין הצדדים  הסכם הלוואה המגדיר בבירור את הסכום ואת מועד הפירעון.

ככל שמדובר בכספים שנתקבלו מההורים ושימשו לרכישת דירת המגורים של בני הזוג, ובאם הדירה גם נרשמה על שם שני הצדדים, והם גם שילמו משכנתא בתקופת הנישואין, ייחשבו הכספים שהגיעו מההורים כמתמזגים ונטמעים עם כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, ולכן- הסיכוי שההורים שהעמידו את המתנה, יקבלו את כספם חזרה, קלוש ביותר.

הדרך היחידה למנוע תוצאה זו, הינה על ידי עריכת הסכם הלוואה מפורש עם ההורים, או עריכת הסכם ממון בין בני הזוג, לפיו בכל מקרה של גירושין, יקבל בן הזוג ש"הביא מהבית" כספים (ממקורותיו או כמתנה מההורים) אלה מתוך תקבולי מכירת הדירה המשותפת.

מה משמעות הביטוי "הסדר איזון משאבים" ולמי הוא רלבנטי?

הסדר איזון משאבים רלבנטי לבני זוג נשואים (אינו חל על ידועים בציבור), אשר נישואיהם נערכו החל מ-1/1/1974 ואילך.

לפי ההסדר, בעת פקיעת הנישואין בגין גירושין או פטירה, נערכת התחשבנות כספית בין הצדדים, במטרה לאזן (להביא לשוויון) הנכסים הרשומים על שם כל אחד מהצדדים, כך שלכל אחד מהצדדים תהיה מחצית משווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. הנכסים אינם נחשבים כמשותפים (כגון בחזקת השיתוף), אלא כל נכס שנצבר בתקופת הנישואין ורשום על שם מי מבני הזוג נחשב בבעלותו, אולם יש לאזן (להשוות) את השווי הנכסי של בני הזוג. גם בהסדר איזון המשאבים, נכסים חיצוניים (מלפני הנישואין, מתנות או ירושות) לא ייחשבו כחלק מהנכסים אשר מאזנים את שווים. גם הסדר זה כפוף להסכם ממון, באם נערך על ידי בני הזוג.

מה משמעות הביטוי "חזקת השיתוף" ולמי הוא רלבנטי?

"חזקת השיתוף" הינו מונח יליד פסיקה בת עשרות שנים, אשר חל כיום רק על זוגות ידועים בציבור וכן על זוגות אשר מועד נישואיהם קודם ל-1/1/1974 שאז נכנס לתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג.

חזקת השיתוף קובעת כי נכסים שרכשו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים (כאשר לגבי ידועים בציבור מתעוררת שאלה נפרדת בעניין המועד בו החלו להיחשב ידועים בציבור)- שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, בהתעלם מהשאלה על שם מי הנכסים רשומים, בתנאי שחיו יחד תחת קורת גג אחת, ניהלו משק בית משותף והתקיים מאמץ משותף לקידום מצבה הכלכלי של המשפחה (גם כאשר האישה עקרת בית אשר גידלה את הילדים ודאגה לבית- ייחשב הדבר כמאמץ משותף).

לעת גירושין או פטירה, יחולקו כל הנכסים בין שני בני הזוג בחלקים שווים, אלא אם כן נחתם ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת.

יודגש כי חזקת השיתוף איננה חלה על "נכסים חיצוניים"- כלומר נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג בטרם הנישואין (או בטרם הפכו לידועים בציבור), או שנתקבלו במתנה או בירושה. חריג לחריג הינה דירת המגורים- אשר אף אם הינה "נכס חיצוני", הרי שאם בני הזוג ניהלו חיי נישואין ארוכים, תקינים, הביאו ילדים משותפים לעולם- בד"כ תיחשב דירת המגורים כנכס משותף.

האם אישה זכאית לקבל גם מחצית מהרכוש שנצבר בתקופת הנישואין וגם את כתובתה?

התשובה הינה שלילית. בתי הדין הרבניים קובעים במפורש ש"אין כפל מבצעים" וכי כל סכום כספי שאשה קיבלה מכוח הכתובה, יקוזז מהסכומים או הנכסים שהאישה תקבל במסגרת איזון המשאבים שיבוצע בין הצדדים מכוח הדין האזרחי (חוק יחסי ממון בין בני זוג).

מידע נוסף בענייני וב-

בעניין מזונות בתהליכי גירושים ישנם שאלות רבות לגבי גובה דמי המזונות, לגבי מזונות זמניים וטרום זמניים במקרים מיוחדים ובעניין מזונות שיקומיים לאישה על כל אלו ועוד תכלו למצוא מענה במאמר הבא.
מובטח לכם טיפול וייצוג אישי ומקצועי של עו"ד יעל בן פורת, בהליכי הגירושין, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ובכל ערכאות הערעור. המוטו שלי הוא- נהפוך כל אבן כדי להגיע להסכמות, אך אם צריך- נילחם בכל הכוח להגן על זכויותיכם.
עבודה בחו"ל ונושא רילוקיישן הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוץ כאשר נושא גירושין או סכסוך בין בני זוג עם ילדים מתווסף לנושא ישנם השלכות ומורכבויות רבות בכך המאמר הבא דן
דילוג לתוכן