צוואות וירושות

בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, באם בן הזוג לא הותיר צוואה המורה אחרת, אזי בת הזוג החייה עימו ומנהלת עימו משק בית משותף, ובתנאי נוסף שבני הזוג לא היו נשואים לאחרים, תהא זכאית לרשת את בן הזוג כאילו היו נשואים זה לזו. המשמעות המעשית היא, שבאם לא נכתבת צוואה על ידי הידועים בציבור, אזי במקרה של פטירת אחד מהצדדים, יירש השני את כל מטלטלי הדירה בה התגוררו יחד וכן את רכבם של הצדדים, ובנוסף, באם למנוח היו ילדים- יירשו הילדים מחצית מהעזבון, ובן הזוג הידוע בציבור- את המחצית האחרת. בנסיבות אלה, ובאם בני הזוג הידועים בציבור מעוניינים בהסדר אחר ( למשל, שרק ילדיהם יירשו אותם) חובה לערוך צוואה.

על פי התיקון משנת 2005 לחוק הירושה, כאשר בני זוג ערכו צוואות הדדיות, יכול כל אחד מבני הזוג לבטל את הצוואה כאשר שני בני הזוג בחיים, על ידי מסירת הודעה בכתב לבן הזוג האחר, ובמצב כזה, שתי הצוואות, מתבטלות באופן אוטומטי. כאשר אחד מבני הזוג מעוניין לבטל את הוראות הצוואות ההדדיות, לאחר שנפטר כבר בן הזוג השני והעזבון חולק לפי הצוואות ההדדיות, עליו להשיב את עזבון המנוח את מה שקיבל על פי הצוואות ההדדיות, וחלוקת העזבון תהיה לפי הוראות חוק הירושה.

על פי החוק, בן זוגו של המנוח, ילדיו או הוריו, אשר כלכלתם נסמכה על המצווה והם נזקקים למזונות מן העזבון, יהיו זכאים לקבלת מזונות אלה.

חובה להוכיח את הנזקקות, כלומר- הן את הצרכים והן את העדר הנכסים או יכולת ההשתכרות, לצורך קבלת מזונות מן העזבון. חשוב להדגיש כי כאשר מי מהמבקשים מזונות מן העזבון מקבלים גימלת שאירים או קצבאות מהביטוח הלאומי, ויש באלה כדי לכסות את צרכיהם- תישלל הזכאות למזונות מן העזבון.

כאשר צוואה נראית על פניה תקינה ועומדת בדרישות החוק, מוטל נטל ההוכחה כי הצוואה איננה אמיתית, על המתנגד לקיומה. לעומת זאת, כאשר הצוואה פגומה מבחינה צורנית, מוטל נטל ההוכחה בדבר אמיתותה- על מי שמבקש את קיומה של הצוואה, למרות פגמיה.

סעיף 25 לחוק הירושה קובע שצוואה לא תיפסל רק בשל פגמים בצורה, ובלבד שנשמרו מרכיבי היסוד בצוואה. כשמדובר בצוואה בעדים, מרכיבי היסוד הינם- שהצוואה בכתב וכי הצוואה נחתמה בפני שני עדים כשרים. גישת היסוד הינה שלא כל פגם פורמלי אשר נפל בצוואה יביא לפסילתה, ובלבד שלבית המשפט אין כל ספק באמיתות הצוואה ובהיותה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.

סעיף 20 לחוק הירושה מחייב כי צוואה בפני עדים תיחתם בידי המצווה, בפני שני עדים כשרים, לאחר שהמצווה הכריז באזניהם כי זו צוואתו, וחשוב ביותר שגם העדים יצהירו כי אכן המצווה חתם בפניהם, וכי היו עדים להצהרת המצווה כי זו צוואתו, וכי שניהם נכחו בתהליך חתימת הצוואה באותו מעמד, בצוותא.

סוגי הצוואות המוכרים בישראל מכוח חוק הירושה, הינם:

1. צוואה בכתב ידו של המצווה;
   צוואה בכתב יד הינה צוואה הנכתבת, מתחילתה ועד סופה כולל תאריך עריכתה, על ידי המצווה ובחתימתו.
   
2. צוואה בפני שני עדים;
   צוואה בעדים (הנפוצה ביותר) הינה צוואה הנערכת ומודפסת בידי עורך דין לפי הנחיותיו של האדם המצווה ונחתמת על ידי המצווה בנוכחות שני עדים כשרים (לא קטינים או פסולי דין), אשר אינם בעלי טובת הנאה בעזבון.
3. צוואה בפני רשות מינהלית;
    צוואה בפני רשות הינה צוואה הנערכת ונחתמת בפני שופט, רשם לענייני ירושה, דיין בית דין דתי או נוטריון והנושאת את חתימת האדם המצווה.
   
4. צוואת שכיב מרע.
    צוואת שכיב מרע הינה צוואה בעל פה הנמסרת מפיו של אדם השוכב על ערש דווי, והרואה עצמו סמוך למותו, בפני שני עדים, תקפה של הצוואה 30 יום בלבד לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה, והאדם עודו בחיים.